מניעת החלקה במדרגות - פסים בקצה השלח לפי ת"י 1918 (2023)

אדם שיורד במדרגות רואה מולו רצף אחיד של משטחים. בלי סימון, קשה להבחין היכן מדרגה אחת נגמרת והבאה מתחילה - והרגל נוחתת בחצי צעד.

זו לא בעיה של אנשים עם לקות ראייה בלבד. זה קורה לקשישים, למי שנושא ארגז, ולכל מי שיורד בתאורה חלשה. הקצה הבלתי-נראה הוא המקום שבו נופלים.

והנקודה המעניינת: הפתרון לשתי הבעיות - הנראות והאחיזה - הוא אותו רכיב פיזי.

פס בצבע מנוגד על קצה כל מדרגה - כדי שרואים איפה היא נגמרת, ולא מחליקים עליה.

קודם - המונחים שהתקן משתמש בהם

התקן מדבר ב"שלח", "רום" ו"קצה השלח". בלי המונחים האלה אי אפשר לקרוא את הדרישה נכון:

איפה יושב הפס: על השלח - המשטח שדורכים עליו - סמוך לקצה הקדמי. לא על הרום, ולא באמצע המדרגה.

וזו בדיוק הנקודה שבה הרגל נוחתת. לכן שם צריך גם לראות את הקצה וגם לתפוס אותו - אותו רכיב, שני תפקידים.

אם יש אף מדרגה: הקצה החיצוני נמצא בקצה האף, ומשם מודדים את ה-3 ס"מ. התקן קובע גם שאף המדרגה לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ, ושבליטה מעל 2 ס"מ תשופע או תעוגל - כדי שכף הרגל לא תיתפס בעלייה.

שלח = דורכים עליו. רום = הפנים האנכיות. הפס יושב על השלח, בקצה שלו.

מידות המדרגה עצמה - לפי התקן

כדי שהפס יעבוד, המדרגה עצמה צריכה להיות תקנית. ת"י 1918 חלק 3.1 קובע:

התקן גם נותן נוסחה: שלח + (2 × רום) = 61-63 ס"מ.

המשמעות המעשית: מדרגה תקנית טיפוסית היא בערך שלח 30 ס"מ ורום 16 ס"מ - כלומר השלח עמוק בערך פי שניים מגובה הרום. זו הפרופורציה שכף רגל אמורה למלא כמעט במלואה.

סטיות מותרות: בין שתי מדרגות סמוכות - עד 5 מ"מ. בין הגדולה לקטנה במהלך - עד 10 מ"מ.

מה בדיוק דורש התקן (סעיף 2.7.7.2)

שלוש נקודות שמפילות מבנים

1. "כאורך שלח המדרגה" - הפס חוצה את המדרגה, לא יושב באמצעה. זו הדרישה שהכי מפרים. הפס חייב להימשך לכל רוחב המדרגה - מותר לקצר עד 10 ס"מ מכל צד, וזהו.

הסיבה מעשית לגמרי: אנשים לא יורדים במסלול קבוע. אחד נצמד למעקה, אחר יורד במרכז, שלישי בצד השני. פס שמסמן רק את מרכז המדרגה משאיר את מי שיורד בצד בלי סימון ובלי אחיזה - בדיוק בנקודה שבה כף הרגל נוחתת.

לכן הכלל: לא משנה איפה דורכים לרוחב המדרגה, הפס תמיד שם.

2. "עד 3 ס"מ מהקצה" - ולמה דווקא שם

זה נראה כמו מספר שרירותי. הוא לא.

נעל של מבוגר היא כ-28 ס"מ. שלח תקני הוא 26-30 ס"מ. כלומר כף הרגל כמעט ממלאת את המדרגה. וכשיורדים, אנשים לא מניחים את הרגל במרכז השלח - הם נוחתים קדימה, על החלק הקדמי שלו. אף הנעל מגיע עד הקצה, ולעיתים אף מעבר לו.

מכאן ההיגיון: הפס לא מסמן "איפה המדרגה מתחילה" - הוא מסמן איפה הרגל באמת נוחתת.

פס באמצע השלח מסמן אזור שכף הרגל בקושי נוגעת בו. פס בקצה נמצא בדיוק בנקודת המגע - ולכן הוא גם נראה בזמן הירידה, וגם תופס את הסוליה ברגע הקריטי.

הרגל נוחתת על הקצה, לא על האמצע - ולכן הפס שם.

3. "בניגוד חזותי" - הצבע נבחר מול המדרגה, לא מול העיצוב. פס אפור על מדרגת טרצו אפורה עומד בטכניקה ונכשל בתכלית.

4. "בר-קיימה" - התקן דורש שהפס יחזיק. סרט שנשחק תוך שנה ומתקלף אינו "בר-קיימה". זו לא רק המלצת תחזוקה - זו דרישה.

ת"י 2279 - התקן השני שצריך להכיר

התקן עצמו מציין בהערת שוליים שהדרישה לרוחב הפס עלולה להיות שונה מהדרישה בת"י 2279, שעוסק באמצעי התנגדות להחלקה.

כלומר: ת"י 1918 מטפל בנראות (נגישות), ות"י 2279 מטפל בהתנגדות להחלקה (בטיחות). מבנה שצריך לעמוד בשניהם - צריך לוודא שהפתרון עונה על שתי הדרישות.

הרכיב השני: סימן אזהרה לפני המדרגות

הפסים על השלחים הם חצי מהדרישה. הם מטפלים במי שכבר יורד. מי שמתקרב למדרגות ולא יודע שהן שם צריך סימן אזהרה מישושי לפניהן.

לפי סעיף 2.7.7.1:

הפטור שרוב המבנים לא מכירים

זו נקודה שחוסכת כסף אמיתי, והיא כתובה בתקן:

אם מותקנים בתי-אחיזה (מאחזי יד) רציפים משני צידי מהלכי המדרגות ובמשטחי הביניים - לא נדרש סימן אזהרה לפני מהלך המדרגות היורד ממשטח הביניים.

כלומר רציפות המאחזים מחליפה את סימן האזהרה במשטחי הביניים. אם המאחזים אינם רציפים - סימן האזהרה נדרש.

מאחז יד רציף משני הצדדים = פטור מסימן אזהרה במשטח הביניים.

גם בדרגנוע (מדרגות נעות)

התקן מחיל את אותה דרישת פסים גם על דרגנועים: בקצות השלחים בדרגנועים יהיו פסים לפי אותו סעיף 2.7.7.2.

בנוסף, בפתחי המדרגות הנעות נדרש משטח ברוחב הדרגנוע, בעומק 60 ס"מ לפחות, שמרקמו שונה מהריצוף סביבו ובניגוד חזותי לסביבתו.

הסוגים - ומה מתאים לאיזה מקרה

סרט מונע החלקה למדרגות רצועה מחוספסת שנדבקת על קצה השלח. הפתרון המהיר והזול, מתאים למבנים קיימים. שימו לב לדרישת ה"בר-קיימה" - סרט שנשחק דורש החלפה.

סרט מניעת החלקה גבשושי (3M) גבשושיות בולטות לאחיזה מוגברת. מתאים למדרגות חיצוניות ולמקומות שנרטבים.

סרט מונע החלקה + פס פולט אור (אורך 5 מטר) בתוספת פס זוהר בחושך. הערך שלו הוא בדרכי מילוט - בהפסקת חשמל או בעשן, קצה המדרגה נשאר נראה.

פס אלומיניום למניעת החלקה פרופיל מתכת שמקובע על קצה המדרגה. זמין בשני חתכים - 4.5/2.5 ו-5.5/3 (עם מגרעת), באורך 2.7 מטר. העמיד ביותר, ועונה טוב על דרישת ה"בר-קיימה". מתאים לתנועה כבדה.

חמש טעויות נפוצות

1. עבודה לפי גרסת 2006. התקן עודכן ב-2023. דרישת "80% מאורך השלח" בוטלה - כיום נדרש אורך מלא (פחות עד 10 ס"מ מכל צד).
2. פס צר או רחב מדי. הטווח הוא 3-5 ס"מ. לא פחות, לא יותר.
3. פס קצר באמצע המדרגה. לא עומד בדרישה.
4. צבע לפי עיצוב. הניגוד נבחר מול צבע המדרגה בפועל.
5. התעלמות מהפטור. מאחזי יד רציפים משני הצדדים פוטרים מסימן אזהרה במשטחי ביניים - בדקו לפני שמזמינים.

צ'קליסט

1. פס בקצה כל שלח, במרחק שאינו גדול מ-3 ס"מ מהקצה.
2. רוחב הפס: 3-5 ס"מ.
3. אורך הפס: כאורך שלח המדרגה (עד 10 ס"מ קיצור מכל צד).
4. ניגוד חזותי מול צבע המדרגה בפועל.
5. גימור בר-קיימה - עומד בשחיקה לאורך זמן.
6. סימן אזהרה לפני המדרגות (רוחב 60 ס"מ לפחות) - אלא אם יש מאחזי יד רציפים משני הצדדים.
7. לבדוק גם את דרישות ת"י 2279 להתנגדות להחלקה.
8. בדרגנוע - אותה דרישת פסים חלה.
9. המידות והמיקום - לפי תכנית של יועץ נגישות מוסמך.

איך מגן פרזול עוזרת

מגן פרזול מספקת את מגוון פתרונות מניעת ההחלקה למדרגות וסימון הקצה:

• סרט מונע החלקה למדרגות - פתרון מהיר להדבקה.
• סרט מונע החלקה + פס פולט אור - לדרכי מילוט.
• סרט מניעת החלקה גבשושי - אחיזה מוגברת.
• פס אלומיניום עם מגרעת - הפתרון העמיד לתנועה כבדה.

וגם את הרכיב המשלים: משטח אזהרה לעיוורים וכפתורי נגישות לסימן האזהרה לפני המדרגות.

רוצים לוודא שהמדרגות עומדות בדרישות? קבלו הצעת מחיר או הורידו את הקטלוג של מגן פרזול.

מקורות והפניות

• ת"י 1918 חלק 3.1 (ספטמבר 2023) - פנים הבניין, דרישות בסיסיות - הגרסה העדכנית. סעיף 2.7.7. בא במקום גרסת אוגוסט 2006.
• ת"י 1918 - כל תקני הנגישות (PDF, חינם) - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
• ת"י 1918 חלק 6 - אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה (ניגוד חזותי ומישושי)
• ת"י 2279 - אמצעי התנגדות להחלקה
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)

שימו לב: התקן עודכן ב-2023 וביטל את גרסת 2006. מאמרים ומפרטים רבים ברשת עדיין מצטטים את הגרסה הישנה. המידע כאן מבוסס על הנוסח העדכני.